הנה מעשה שהיה מה היה הייתי צעיר בן עשרים, עשרים ושתים ? אני כל פסח פוחד יבואו אנשים יטרידו חג שמח חג אני אין לי זמן בשביל כל אחד ואחד הייתי שקדן הלכתי יש ישיבת צופיוף שמה יש הרבה ספרים כל היום כולו יושב שמה בצהרים לקחתי איזה בננה אחת מסתפק בזה וגמרנו וכל היום יושב ולומד וכך היה דרכי הנה יום אחד היה חול המועד פסח אני חוזר הביתה בערך שתיים חזרתי הביתה אני רואה שכנה שלנו שכנה תופסת סיר בידיה הולכת ובוכה גברת מה יש לך בוכה זה ילדה שלי הילדה שלי אני עזבתי אותה בבית היא לא ידעה ילדה גדולה בן חמש עשרה לא ידעה שזה הסיר של חמץ, שכל השנה אכלו בו חמץ אטריות בטיח כל מיני דברים אבל היא לא ידעה חשבה שזה כשר, לקחה אותו בישלה תבשיל בשר והכל. יבוא בעלי לא ימצא בשר, יאמר 'איפה אוכל' אוכל שפכנו אותו למה שפכת הלכתי אצל הרב מורה הוראה היה שמו הרב קוק והיה זה ושאלתי אותו כך וכך עשתה ביתי טעתה לקחה את הסיר זה בישלה בו בשר כשר לפסח, מה לעשות עם זה? מהר לכי תשפכי את זה. כך אמר לה. גברת, זה הסיר, זה היה חול המועד פסח, כמה זמן לא בישלת בו? אני בישלתי לפני פסח יום יומיים מה זה טעם לפגם עבר לא עשרים וארבע שעות אבות ארבעים ושמונה שעות אפילו אם היה כותב התפטרות לא יכול לעזור הלך ארבעים ושמונה שעות אז מה את רוצה? זה כשר אבל הרב אמר לי שטרף הרב אמר לך כך כי ראה אותך בלונדינית - חשב חשב אותך אשכנזיה אז אמר לך כמו אשכנזים אבל אני יודע עליך שאת פרסייה, כן! אז מותר לך אם את לא מאמינה שזה מותר תתני לי צלחת אני אוכל גם כן תודה רבה תודה רבה הלכה שמחה וטובת לב תראו יש הבדל בין אשכנזים ובין ספרדים הספרדים מתירים האשכנזים אוסרים.
הדרשה נישאה בכ"ו אדר תשס"ט